אובדן כושר עבודה תעסוקתי הוא מונח המתאר מצב שבו עובד אינו מסוגל להמשיך ולעבוד במקצוע שלו או בעבודה המתאימה להשכלתו ולניסיונו, עקב בעיות בריאותיות גופניות או נפשיות. מדובר במצב מורכב שבו קיימת פגיעה ביכולת להמשיך לעמוד בדרישות התפקיד באופן מלא, ולעיתים אף באופן חלקי. במקרים רבים, עובדים מוצאים עצמם מתמודדים עם ירידה ביכולת לבצע פעולות פיזיות, ריכוז או תפקודים קוגניטיביים הדרושים לעבודה, דבר שמוביל לפגיעה ממשית בהכנסה ובביטחון הכלכלי. הבנת המשמעות של מצב זה חשובה הן לעובד עצמו והן למעסיק, שכן היא משפיעה על תהליך שיקומו של העובד, על זכויותיו החוקיות ועל הצורך להתאים לו תפקידים חלופיים או לספק סיוע נוסף.
חשיבות ההגדרה וההכרה במצב
כאשר עולה החשד לקיומו של אובדן כושר עבודה תעסוקתי, השלב הראשון הוא ביצוע בדיקה רפואית מקיפה שמטרתה לאשר או לשלול את המצב. הבדיקה בוחנת את מצבו הבריאותי של העובד, את מגבלותיו הפיזיות או הנפשיות ואת הקשר הישיר ביניהן לבין יכולתו להמשיך בעבודתו הנוכחית. ההכרה במצב זה אינה עניין של מה בכך, שכן היא מהווה בסיס לקבלת זכויות ביטוח, פיצויים ולעיתים אף קצבאות מהביטוח הלאומי או מגופים אחרים. החשיבות בהכרה הרשמית טמונה לא רק בזכויות הכלכליות, אלא גם בהבנה כי מדובר במצב רפואי אמיתי המחייב התייחסות, ליווי ותמיכה. ברמה האישית, ההכרה יכולה להקל על העובד בהתמודדות מול המעסיק ובפני עצמו, בכך שהיא נותנת לגיטימציה לקשיים שהוא חווה.
תהליך האבחון והמשמעויות
תהליך האבחון במדיטסט כולל שילוב של בדיקה רפואית עם הערכות נוספות מצד רופאים מומחים, פסיכולוגים ולעיתים גם יועצי תעסוקה. המטרה היא לקבוע עד כמה מוגבלת יכולתו של העובד לבצע את עבודתו או לעבור לתפקיד חלופי. לעיתים מדובר באובדן מוחלט, ולעיתים מדובר בהגבלה חלקית שמצריכה התאמות במקום העבודה. חשוב להבין כי לא כל מגבלה גופנית או נפשית תיחשב כאובדן כושר עבודה תעסוקתי. ההכרעה מתקבלת על פי השפעתה הישירה על יכולת העובד לבצע את עבודתו באופן סביר ומתמשך. משמעויות האבחון נוגעות לא רק למישור הבריאותי אלא גם למישור החברתי והכלכלי, שכן תוצאה זו משפיעה על זכאות לקצבאות, על המשך תעסוקה ועל שגרת חייו של העובד.
השלכות על העובד ועל המעסיק
ההשלכות של מצב זה רחבות ומשפיעות הן על הפרט והן על מקום העבודה. מצד העובד, אובדן כושר עבודה תעסוקתי עשוי לגרום לתחושת חוסר אונים, ירידה בביטחון העצמי וקשיים כלכליים משמעותיים. מנגד, למעסיק יש אחריות למצוא פתרונות אפשריים, כמו שיבוץ מחדש לתפקידים מותאמים או מתן תמיכה בתהליך השיקום. בחברות רבות מתבצע שיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים ועם גורמי שיקום כדי לסייע לעובד לחזור לשגרת חיים ככל האפשר. מעבר לכך, יש גם את הממד המשפטי: ארגונים נדרשים לפעול בהתאם לחוקים ולתקנות, ולהימנע ממצבים של אפליה או פיטורים לא מוצדקים. השקעה בתמיכה נכונה מאפשרת לעיתים להחזיר את העובד למעגל העבודה, גם אם בצורה שונה מבעבר.
השקעה בשיקום ובהתאמות מסייעת לעובד לשמור על תחושת ערך עצמי, ומצד הארגון היא מהווה תרומה לא רק לרווחת העובד אלא גם ליצירת תדמית חיובית של מעסיק אחראי ורגיש לצרכי עובדיו. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא כאן באתר של מדיטסט.
